כריתת שקד שלישי

למה לנתח את האדנואידים ?

הגדלת של השקד השלישי מתייחסת למצב בו נוצרת חסימה של מעבר האויר התקין בגרון ובאף, אשר יכולה לגרום ל:

- נחירה, קשיי נשימה, התעוררות תכופה משינה והפסקות נשימה במהלך השינה

- בעיות אלו יכולות להתבטא גם בקשיי ריכוז, עייפות, ובעיות התפתחותיות בילדים

- דלקות אוזניים חוזרות אשר גורמות לירידה בשמיעה או לקשיים בדיבור וברכישת השפה בילדים

טכניקת הניתוח לכריתת שקד שלישי

ניתן להסיר את רקמת השקד השלישי בכמה אופנים ובעזרת כמה סוגי מכשירים, על פי שיקול דעתו של המנתח:

  • ניתן לבצע את הפעולה בשיטה "קרה" - תוך שימוש בכלי ניתוח ללא אנרגיה חיצונית.

  • ניתן לבצע את הפעולה בשיטה "חמה", תוך שימוש במכשירים המשתמשים באנרגיה: צריבת רקמות (דיאטרמיה) ו/או גלי קול, קובלציה ועוד.
     

  • כמו כן, ניתן לעיתים לבצע כריתה חלקית בלבד של השקד השלישי

lמחקרים הצביעו על יתרונות וחסרונות שונים לכל שיטה הן מבחינת הריפוי המקומי, והן מבחינת הסיכון לדימום תוך כדי הניתוח או אחריו. אין כיון העדפה ברורה לשיטה מסוימת, וניתן לברר עם הרופא המנתח מהי השיטה המועדפת עליו

מה הוא השקד השלישי (האדנואיד)?

1) השקד השלישי (אשר נקרא גם "אדנואיד") מכיל כמו השקדים ריכוז גבוה של תאים השייכים למערכת החיסונית אך הוא ממוקם בעומק האף מכונה "לוע האף".
בניגוד לרקמת השקדים, רקמת השקד השלישי אינה מוגדרת היטב אלא פרושה כשטיח בלוע האף.

איך מתבצע ניתוח כריתת שקד שלישי?

  • ניתוח לכריתת השקד השלישי מתבצע בהרדמה כללית, על ידי רופא מנתח ובנוכחות רופא מרדים

  • כריתת השקד השלישי מתבצעת דרך הפה וללא צלקות חיצוניות

  • לאחר ההרדמה מוכנס פותחן פה אוטומטי, המשאיר את הפה פתוח למשך כל הניתוח

  • המנתח מרים את החיך הרך, מזהה את איזור השקד השלישי וכורת את הרקמה

  • לעצירת הדימום ניתן לבצע צריבה מקומית או להפעיל לחץ מקומי על פי שיקול דעתו של הרופא המנתח

אין הבדל בין השיטות מבחינת הסיכון לדימום.